תהילים צו
Salmos 96 é o sétimo que Moisés compôs. Segundo a tradição (citada por Ibn Yachya) ele fez em homenagem à Zebulon, que saía para o campo em busca de sustento, enquanto o seu irmão Issachar ficava em casa estudando a Torah. Obviamente, todos eram beneficiados com a divisão de tarefas, havia alimento espiritual e físico para sustentá-los!
Após a recuperação da Arca Sagrada das mãos dos filisteus, pela tradição David recitou esse Salmo juntamente com o 105, comemorando a redenção de Israel. A "nova canção" v.1 então representaria uma nova fase na vida dos israelitas, com os corações cheios de júbilo por esperança e liberdade.
Essa linda canção é a repetição do penúltimo verso de Salmos 96 e o trecho inicial do último verso "Lif'nei Adonai" (v.13) ou "Diante do Senhor".
יַעֲלֹז שָׂדַי
ia'aloz sadai
ia'aloz sadai
Alegre-se campo
וְכָל-אֲשֶׁר-בּוֹ
vekol 'asher bo
vekol 'asher bo
e tudo que (há) nele
אָז יְרַנְּנוּ
'az yeranenu
'az yeranenu
Então cantarão
כָּל-עֲצֵי-יָעַר
kol 'atzei ya'ar
Todas as árvores da floresta
kol 'atzei ya'ar
Todas as árvores da floresta
לִפְנֵי יְהוָה
lif'nei Adonai
lif'nei Adonai
Diante do Senhor (Adonai)
תהילים צו
א שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
ב שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.
ג סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ; בְּכָל-הָעַמִּים, נִפְלְאוֹתָיו.
ד כִּי גָדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד; נוֹרָא הוּא, עַל-כָּל-אֱלֹהִים.
ה כִּי, כָּל-אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים; וַיהוָה, שָׁמַיִם עָשָׂה.
ו הוֹד-וְהָדָר לְפָנָיו; עֹז וְתִפְאֶרֶת, בְּמִקְדָּשׁוֹ.
ז הָבוּ לַיהוָה, מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים; הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז.
ח הָבוּ לַיהוָה, כְּבוֹד שְׁמוֹ; שְׂאוּ-מִנְחָה, וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו.
ט הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ; חִילוּ מִפָּנָיו, כָּל-הָאָרֶץ.
י אִמְרוּ בַגּוֹיִם, יְהוָה מָלָךְ-- אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל-תִּמּוֹט;
יָדִין עַמִּים, בְּמֵישָׁרִים.
יא יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ; יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ.
יב יַעֲלֹז שָׂדַי, וְכָל-אֲשֶׁר-בּוֹ; אָז יְרַנְּנוּ, כָּל-עֲצֵי-יָעַר.
יג לִפְנֵי יְהוָה, כִּי בָא-- כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ:
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; וְעַמִּים, בֶּאֱמוּנָתוֹ.
ב שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.
ג סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ; בְּכָל-הָעַמִּים, נִפְלְאוֹתָיו.
ד כִּי גָדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד; נוֹרָא הוּא, עַל-כָּל-אֱלֹהִים.
ה כִּי, כָּל-אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים; וַיהוָה, שָׁמַיִם עָשָׂה.
ו הוֹד-וְהָדָר לְפָנָיו; עֹז וְתִפְאֶרֶת, בְּמִקְדָּשׁוֹ.
ז הָבוּ לַיהוָה, מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים; הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז.
ח הָבוּ לַיהוָה, כְּבוֹד שְׁמוֹ; שְׂאוּ-מִנְחָה, וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו.
ט הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ; חִילוּ מִפָּנָיו, כָּל-הָאָרֶץ.
י אִמְרוּ בַגּוֹיִם, יְהוָה מָלָךְ-- אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל-תִּמּוֹט;
יָדִין עַמִּים, בְּמֵישָׁרִים.
יא יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ; יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ.
יב יַעֲלֹז שָׂדַי, וְכָל-אֲשֶׁר-בּוֹ; אָז יְרַנְּנוּ, כָּל-עֲצֵי-יָעַר.
יג לִפְנֵי יְהוָה, כִּי בָא-- כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ:
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; וְעַמִּים, בֶּאֱמוּנָתוֹ.